מחיר לבסיס: למה ״34.50 ל־10 ק״ג״ הוא המספר שאי אפשר להשוות
השוואת מחירים אפשרית רק אחרי נרמול לאותה יחידת בסיס. שקל לקילו, לליטר או ליחידה. שתי המלכודות העיקריות הן מחיר שנראה כמו מחיר לאריזה אבל הוא לקילו, ואריזה בתוך אריזה כמו ״תבנית 30 יחידות × 10 קרטונים״ שנקראת כ־30 במקום 300.
כתוב בתעודה: ״חזה עוף טרי, 10 ק״ג, 34.50״. שאלה: כמה עולה קילו?
אם 34.50 הוא מחיר הארגז: קילו עולה 3.45 ₪. אם הוא המחיר לקילו, הארגז עולה 345 ₪. פי מאה הבדל, ושתי הקריאות סבירות מהמסמך לבדו.
התשובה הנכונה כאן היא 34.50 לקילו, כי 3.45 ₪ לקילו חזה עוף הוא מחיר בלתי אפשרי. אבל את זה יודעים רק מהיכרות עם השוק. לא מהמסמך.
מלכודת שנייה: אריזה בתוך אריזה
״ביצים מוסדי, תבנית 30 יחידות × 10, סה״כ 254.52 ₪״. כמה עולה ביצה?
| קריאה | כמות | מחיר ליחידה | נכון? |
|---|---|---|---|
| 30 יחידות | 30 | 8.48 ₪ | לא |
| 30 × 10 = 300 יחידות | 300 | 0.85 ₪ | כן |
פי עשרה. וזו לא טעות נדירה: זו הצורה הרגילה שבה ספקי ביצים, שתייה וחד־פעמי כותבים אריזות.
שלושת כללי הנרמול
- 01תמיד להמיר לאותה יחידה: שקל לקילו למוצרי משקל, שקל לליטר לנוזלים, שקל ליחידה לחד־פעמי ולביצים.
- 02אריזה בתוך אריזה: להכפיל. ״N בתוך M״ פירושו N×M יחידות.
- 03בספק: לא לנחש. עדיף לסמן שורה כדורשת אימות מאשר להכניס למערכת מספר שגוי, כי מספר שגוי מזהם את כל ההשוואות שנשענות עליו.
בדיקת שפיות פשוטה: אם המחיר ליחידת בסיס שיצא לך נמוך משמעותית ממה שסביר בקטגוריה. כנראה חילקת במספר שגוי. חזה עוף ב־3 ₪ לקילו, קמח ב־0.4 ₪ לקילו, שמן ב־1.2 ₪ לליטר. כולם דגלים אדומים.
המר מחיר לאריזה למחיר ליחידת בסיס. כלי חינמי, בלי הרשמה.
לממיר היחידות